פרשת פקודי ומגילת אסתר יחד מראות לנו את התפקיד הגדול של התורה שבעל פה:
העולה הכהן והלוי יאלץ לעמוד זמן רב השבת, למה? על התכנית של ה' להרים את עם ישראל מבור חטא העגל:
על התכונה המיוחדת של משה רבנו שבגללה לא יכל לשמש ככהן גדול:
השליחות התמוהה של יתרו מעלה שאלות, ורש"י שולח אותנו בכמה מילים לחפש עומק גדול יותר:
מה מוביל את עם ישראל לקבל מצוות דווקא אחרי הנס במי מרה?
איך צריך להסתכל על המושג "תמונת ניצחון"? ננסה להבין מה באמת חשוב מהתבוננות ב"תמונת הניצחון" של יציאת מצרים:
האם בכלל צווינו על מצווה זו? מאיפה החובה מגיעה?
למה כאשר מביאים את הביכורים ומגוללים את כל מסע עם ישראל מיציאת מצרים לא מזכירים את מתן תורה?
פרשת אשת יפת תואר היא פרשה מאוד קשה. איך התורה יכולה להתיר דבר כזה? יש כאן עומק:
למה יש הבדלים בין איך שמשה רבינו מתאר אירועים שקרו לאיך שהם תוארו על ידי התורה לפני? מה התורה מנסה להדגיש לנו?
למה עם ישראל מאבד את דרכו אחרי הכניסה לארץ? איך אנחנו יכולים לתקן?
מה בין מעשה פנחס לשבירת הלוחות? ואיך ניתן לשבח מעשים כל כך קשים?
איזה כוח יש באמת למילים? כמה צריך להזהר?
האם אדם באמת צריך להמית עצמו על התורה? או תורה או חיים? בואו נבין:
מה היה הוויכוח בין אהרן הכהן למלאך המוות? על הסוד שמאחורי הקטורת:
מי הם אותם ה"קטנים"? ולמה מתו תלמידיו של ר' עקיבא בלי שהוזהרו?
האם מי שמאמין באמת לא צריך לפחד? מהו הבטחון בה'? "ויהי ידיו אמונה"
השפעה חברתית: הרב יצחק נריה
